רשומות

פרק 3 -כיתה ד' -חלק א'

פרק 3 כיתה ד' - חלק א' טוב אז קפצנו כמה שנים טובים לכיתה ד' , כיתה משמעותית מאוד בחיי.  אז ככה עינת ומורן ממשיכות להיות החברות הכי טובות , עינת נהפכה לילדה הכי מקובלת בכיתה , ומורן הולכת אחריה לכל מקום. אני ושירן כבר שמנו את תקרית "המלח" מאחורינו ונהפכנו לחברות הכי טובות אבל גם לבנות הכי מנודות בכיתה ובשכבה. (השכבה כללה רק שתי כיתות , הכיתה שלי והכיתה המקבילה) בשונה מכיתה א' , בכיתה ד' היינו משחקות כמעט כל הבנות יחדיו. היינו נהגות לשחק מחבואים , תופסת , קלאס , גומי , חבל ועוד ,  אם כי בשבילי זה לא היה משחק זה היה יותר סבל כי הבנתי שגם כאן מנצלים אותי ,  ואני אסביר לפני כל משחק היינו צריכות לבחור מי העומדת או התופסת וכדי לבחור מי זו תהיי כל אחת מהבנות הייתה צריכה לשים את הרגל שלה במעגל ואחת מהבנות הייתה צריכה לספור את הרגליים על פי השיר "אלישבע מי באר שבע" (זה כמו אן דן דיינו) ומי שיצא שרגל שלו נשארה אחרונה הוא זה שתופס. האם אתם מצלחים לנחש מי זו שתמיד ספרה את הרגליים ומי זו שתמיד נבחרה לעומדת? ניחשתם נכון ... המחליטה זו עינת והמפס

פרק 2 - המלח

פרק 2 המלח עברו כמה חודשים טובים מאז אותו יום שהבנתי שאני לבד ילדה בת 7 לבד , שכבר לא רוצה ללכת לבית הספר ואינה מסוגלת להגיד להוריה שאין לה חברות . ... בתקופה הזו הייתי די לבד , מידי פעם בנות צירפו אותי לשחק איתן אבל תמיד הרגשתי שמנצלים אותי במקום לשחק איתי. הייתי מתוסכלת ולא ידעתי איך להוציא את התסכול הזה החוצה ,  בכל זאת ילדה בת 7 שאין לה עם מי לדבר. לצערי את התסכול שהיה בי הוצאתי בדרך לא נאותה , אימי שתזכה לאריכות ימים , הייתה מכינה לי לבית הספר פרוסה עם מלפפון חתוך בצד ועם שתי שקיות מלח קטנות , לצערי את המלח לא שמתי על המלפפון , הייתי שופכת את המלח על השיער של שירן. (שירן היא ילדה ביישנית , בעלת גוף משקל מעט גדול וחסרת ביטחון עצמי , לדעתי גם לה לא היו חברות באותה התקופה) היא לא הייתה מגיבה על המלח שהייתי שופכת על שיערה , פשוט שותקת וממשיכה לאכול את האוכל שלה. אחרי ימים או אולי אפילו  חודשים רבים וטובים שבהם הייתי שופכת מלח על השיער של שירן וכמובן שהדבר גם גרם לה לכינים , החלטתי להפסיק , הבנתי שהייתי לא בסדר. אז ישבתי לאכול את הפרוסה , כמה בנות ניגשו אלי ואמרו לי שאני אב

פרק 1 - איך הכול התחיל?

פרק 1